פסק-דין בתיק ת"ק 012379/02

1.         בפני תביעה של התובעת, רוכשת רכב יד שניה מסוג מאזדה לנטיס מודל 2000, מ.ר  027-787 (להלן: "הרכב") , המופנית כנגד הבעלים הרשום של הרכב, הנתבעת 1, סוחר המכוניות ממנו רכשה התובעת את הרכב, הנתבע 2, והמכון בו נבדק הרכב טרם רכישתו, הנתבעת 3.

2.         התובעת טענה כי כשרכשה את הרכב, בחודש ספטמבר 2002, הופיע במד המרחק (מד האוץ), (להלן: "מד המרחק"), קילומטרז' של 50,271 ק"מ, וכי שילמה עבור הרכב סך של 71,500 ש"ח, אותו מסרה לידי הנתבע 2.

            לאחר הרכישה התחוור לתובעת כי מד המרחק זוייף, ולאחר בירור עם המוסך המרכזי הסתבר כי בעבר טופל הרכב ונרשם כי הוא עבר מרחק של 74,600 ק"מ, וזאת עוד ביום 4.2.02.

            לפי חישובי התובעת, מכיוון שהרכב היה עוד כ- 7 חודשים על הכביש מאז, אזי הקילומטרז' הנכון צריך להיות בסביבות ה- 92,000 ש"ח, וזאת בחישוב ממוצע חודשי של ק"מ אותם גמע הרכב מעת שעלה על הכביש (30/8/99).

            מיד כשהתגלה דבר הזיוף התקשרה התובעת, לטענתה, לנתבע 2, וזה ענה לה כי הוא סוחר מכוניות, זו עבודתו והפעם היא זו ש"אכלה אותה". עוד אמר לה הנתבע 2, לטענתה, כי לא תוכל להוכיח שהוא זה שמכר לה את הרכב.

            התובעת הגישה תלונה למשטרה בדבר הזיוף (נספח ה' לכתב התביעה).

4.         התובעת טוענת כי שילמה תמורה רבה מדי עבור הרכב וכי יש לבצע את ההפחתות הבאות: 12% הפחתה ממחיר הרכב בגלל הקילומטרז' הגבוה, ו- 20% נוספים עקב היותו רכב חברה.

            התובעת ציינה כי לא היתה רוכשת את הרכב אם היתה יודעת שעבר מספר קילומטרים כה רב, וכי למעשה נפלה קורבן למעשה תרמית והונאה.

            התובעת העמידה את תביעתה על הסכום המקסימלי הנמצא בגדר סמכות בית משפט זה, וזאת להחזר הסכומים ששילמה ביתר כאמור והן כפיצוי לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בפרשה זו.

5.         התביעה הוגשה כאמור כנגד שלושה גורמים:

            כנגד הנתבעת 1, נטען כי היא הבעלים הרשום של הרכב ומכאן אחריותה למעשה התרמית; כנגד הנתבע 2, נטען כי הוא זה שמכר לה את הרכב והיה עליו לדעת על הזיוף, וכנגד הנתבעת 3, בשל מחדלה לגלות בבדיקה שערכה בטרם הרכישה את דבר הזיוף.

            טענות הגנה

6.         הנתבעת 1 טענה כי מכרה את הרכב ביום 10/9/02 לאדם בשם אדוני (להלן: "אדוני").  הנתבעת 1 צרפה את הסכם הרכישה כנספח "א" לכתב ההגנה. בהסכם הרכישה נרשם כי מאותו מועד כל התביעות לגבי הרכב יחולו על אדוני בלבד.

בהסכם הרכישה מצויין כי הרכב עבר מרחק של 80,000 ק"מ.

7.         הנתבע 2, רז לזרוביץ (להלן: "רז"), הגיש כתב הגנה וטען כי אין יריבות בינו לבין התובעת היות ומעולם לא פגש בה ולא מכר לה את הרכב ישירות. רז מודה כי השיק נרשם לטובתו וכי פרע אותו, אולם מציין כי הרכב עבר לתובעת לאחר שאחד בשם אופיר זיתוני (להלן: "אופיר"), העבירו לסוחר אחר בשם יהודה גאוטה המכונה אודי, (להלן: "אודי"), אשר מכר אותו לתובעת באמצעות אחיה של התובעת, מר גדעון גולן (להלן: "גדעון"). רז טוען כי ריבוי הידיים הנ"ל מנתק את הקשר הסיבתי אליו וטוען כי אף נאלץ לשלם לגדעון עמלה בסך 3,000 ש"ח.

            רז כפר בזיוף מד המרחק וטען כי כל אחד מהגורמים המעורבים הנזכרים לעיל, יכול היה לבצע את האמור .

            מכל מקום, אין להטיל את האשם עליו. לאור קביעתו של רז כי אין בינו ובין התובעת יריבות, ראה עצמו רז פטור מלכפור גם בדרך חישוב הנזק והסתפק בהכחשה גורפת לענין דרך החישוב.

8.         הנתבעת 3 (להלן: "המכון"), הגיש כתב הגנה וטען כי אין המכון יכול לקבוע זיוף או מרמה בעת ביצוע הבדיקה השגרתית בטרם הרכישה.

            העדויות והראיות